נדחתה תביעה לפי חוק אמנת האג להחזרת קטינה לארה"ב

לפני תביעה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א - 1991 (להלן: "החוק" ו/או "אמנת האג"), אשר הוגשה על ידי אביה של קטינה,  להורות על חזרתה לארה"ב.

1.         רקע עובדתי

התובע  (להלן: "האב") אזרח ישראלי המתגורר מזה מספר שנים בארה"ב.

הנתבעת (להלן: "האם") הינה אזרחית ישראלית .

הצדדים הכירו ונישאו בישראל כדת משה וישראל ביום 20.1.05

ביום 23.5.05 נכנסה הנתבעת לארה"ב באשרת תיירות מוגבלת למספר חודשים, כשהיא בחודש החמישי להריונה, כאשר התובע הקדים ונסע במהלך חודש אפריל 2005.

ביום 12.10.05 נולדה הקטינה.

ביום 6.3.06 הגיעו כל בני המשפחה ארצה וחזרו לארצות הברית ביום 15.3.06, לאחר שאשרת השהייה הזמנית של הנתבעת הוארכה ב - 3 חודשים נוספים.

ביום 11.5.06 הנתבעת והקטינה את ארצות הברית ומגיעות לארץ ביום 12.5.06

ביום 5.7.06 שלח התובע גט לנתבעת בישראל באמצעות שליח. שאר המינוי נעשה באמצעות רב   וביום 10.7.06  מתגרשים הצדדים בבית הדין הרבני בדרום.

ביום  27.9.06 הגיש האב את התובענה שבתיק זה על פי אמנת האג על מנת שהקטינה תוחזר לארה"ב.

2.         המחלוקת

המחלוקת הקיימת בין הצדדים, כפי שהם עצמם הגדירוה בדיון, שהתקיים ביום 22.10.06 .היא בשאלת ה'הסכמה' ו'ההשלמה'.

בעניין החלת האמנה, סעיף 3 לאמנה, אין לצדדים חילוקי דעות. מוסכם, כי הקטינה נולדה בארצות הברית וערב הגעתה לישראל, זה היה מקום מגוריה הקבוע. אלא שחלוקים הם בשאלה, האם הקטינה הגיעה לארץ בהסכמת האב מתוך כוונה להישאר ולא לחזור לארצות הברית או שההגעה הייתה לתקופה זמנית (של שבוע ימים), כאשר בכוונת התובע הייתה שהקטינה חוזרת עם האם לארצות הברית. כמו כן, הצדדים חלוקים בשאלה, האם הייתה גם השלמה של התובע להשארות הקטינה בישראל ביחד עם אמה.

בנוסף קיימת מחלוקת באם יש סכנה נפשית ופיזית לקטינה, אם זו תחזור לארצות הברית, מקום מגוריה ערב הגעתה לישראל.

3.         דיון

א.         מצאתי לנכון לפתוח ולבחון תחילה את מערכת היחסים שבין הצדדים שכן יש בכך כדי לסייע לבית המשפט להגיע להכרעה נכונה בשאלות ה'הסכמה' וה'השלמה'  שהן סלע המחלוקת שבין הצדדים.

הצדדים הכירו בישראל כאמור ונישאו זמן קצר לאחר היכרות (ביום 20.1.05). אין חולק שכבר בתחילת דרכם לא התנהלו חיי הנישואין על מי מנוחות, וזאת בלשון המעטה. על קשיים אלו אנו כבר מוצאים בכתב התביעה.

בסעיף 11 בכתב התביעה, אשר אומת בתצהיר מיום 21.9.06 טוען התובע, כי ניצני המשבר בין בני הזוג החלו לאחר החתונה. גם בעדותו מיום 24.10.06 מציין התובע, כי: